בדיקת פאפ (Pap Smear), המכונה גם "משטח צוואר הרחם" עוזרת בזיהוי תאים טרום ממאירים בצוואר הרחם וגם באיתור דלקות נרתיקיות.
במהלך הבדיקה נוטלים תאים מתעלת צוואר הרחם על ידי שפשוף של משטח, ומניחים אותם על גבי זכוכית מנשא, הנשלחת למעבדה.
התאים שעל גבי הזכוכית נבדקים תחת מיקרוסקופ לאבחון מצבם ובחינת השינויים, במידה ואכן קיימים כאלה, שחלו בהם. הבדיקה נעשית, במקרים מסוימים, תחת טשטוש קל, היא איננה מכאיבה אם כי עשויה לגרום לתחושת חוסר נוחות קלה.
חשיבות הבדיקה
כשחקר את התאים הווגינאליים שבגוף האישה, גילה ג'ורג' פאפאניקולאו, רופא שבחן את הנושא בשנת 1920 לעומק, נוכחות של כמה תאים ממאירים באזור. כמה שנים לאחר מכן, הוא פרסם שיטה פשוטה ומהירה העוזרת בזיהוי תאים שאינם תקינים בצוואר הרחם.
הבדיקה נעשית על ידי לקיחת דגימה, תוך כדי גירוד צוואר הרחם, המועברת למעבדה. הבדיקה, שהפכה כיום לאחת הבדיקות החשובות המומלצות לנשים, נקראת עם שמו – בדיקת פאפ. הבדיקה מצליחה למנוע למעלה מ – 90 אחוז ממקרי צוואר הרחם על ידי זיהוי שינויים מוקדמים בתאים.
נכון להיום, ומבחינה סטטיסטית, 3 מתוך 4 נשים שלא עברו מעולם את הבדיקה, עשויות לפתח את המחלה. הבדיקה מהווה כבדיקת מניעה לסרטן וגם, בחלק מהמקרים, עוזרת בקביעת הטיפול עצמו במידה והסרטן קיים.
למי היא מומלצת
בדיקת פאפ היא בדיקת סקר. כלומר, היא מבוצעת בקרב נשים שאינן מציגות סימפטומים שונים למחלה. הסיבה לכך קשורה לעובדה שמדובר בסוג של סרטן, המתפתח באופן הדרגתי ועוברות לרוב כמה שנים עד שהופך לפולשני. במהלך אותן שנים הטיפול בו יעיל מאד ואפשר לזהות אותו כבר בשלביו המוקדמים.
שכיחות מחלת סרטן צוואר הרחם עולה מגיל 18 ובמיוחד בקרב נשים שפעילות מינית. ולכן, ההמלצה היא לכל אישה שקיימה יחסי מין והיא מעל לגיל 18, לעבור בדיקת פאפ אחת לשנתיים. במידה ומופיעים תסמינים כלשהן כמו הפרשות לא רגילות, כאב או דימום שאיננו שגרתי חשוב להיבדק, גם אם עברו שנתיים מאז שבוצעה בדיקת הפאפ האחרונה.
תוצאות הבדיקה
תוצאות הבדיקה יכולות להיות אחת מתוך כמה אפשרויות. האפשרות הראשונה היא בדיקה שלילית, משמע – התאים תקינים ואין עדות לדלקת. האפשרות השנייה שהדגימה איננה מספקת לצורך ביצוע הערכה, בין אם התאים שלקחו פגומים ובין אם אינם ניתנים לזיהוי באופן ברור. האפשרות השלישית שמדובר בתאים דלקתיים, אך כאלה שאינם סרטניים. האפשרות הרביעית היא שמדובר בתאים חריגים בלתי מוגדרים, מה שמצריך בדיקה נוספת כדי לשלול אפשרות של תאים טרום סרטניים או תאים סרטניים.
האפשרות החמישית היא שמדובר בהתפתחות בלתי תקינה של רקמת צוואר הרחם, הנעלמת לרוב באופן ספונטני, אך ישנו סיכוי של בין 12 ל – 16 שתחמיר. הדבר מצריך מעקב. האפשרות השישית שמדובר בשינויים בתאים בקנה מידה רחב, כשאצל 2 אחוז מהנשים שמגלים אצלן ממצא זה מדובר בסרטן צוואר הרחם ואצל 20 אחוז ישנה סבירות שהממצאים יתפתחו לסרטניים במידה והדבר לא יטופל. האפשרות האחרונה היא שסרטן צוואר הרחם נוכח ויש צורך בהמשך טיפול.
סרטן צוואר הרחם בישראל
נכון להיום הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם בקרב נשים בארץ הוא נגיף הפפילומה. מסיבה זו ישנה חשיבות רבה מאד לקבלת החיסון נגד הנגיף, המוצע כיום לבנות (וגם לבנים) בכיתות ח'. על פי מחקרים שבוצעו בעולם, נמצא כי החיסון שניתן לנערות ולנשים בגילאי 15 עד 26 עוזר ב – 99 אחוז מהמקרים במניעת הופעת נגעים טרום סרטניים, המתפתחים במקרים מסוימים לסרטן צוואר הרחם.
