הקונדילומה הן יבלות באזור אברי המין, המופיעות לאור הדבקות בנגיף הפפילומה – HPV. הסיבה העיקרית להדבקה היא קיום יחסי מין, כשסיבה אחרת היא מגע עורי עם נדבק או נדבקת. מעריכים כי אחוז גבוה מאד מהפעילים מינית, נשים וגברים כאחד, נגועים בווירוס, אם כי אחוזים נמוכים מפתחים את התסמינים הנלווים לו – יבלות באזור איבר המין ופי הטבעת.
הנפגעים העיקריים הם צעירים, פעילים מינית, בטווח הגילאים 20 עד 24, נשים הרות ואלה, המקיימים יחסי מין עם פרטנרים רבים. קבוצות אלו נחשבות לקבוצות הסיכון, אלו עם סיכויים גבוהים להידבק בנגיף ולפתח את תסמיני המחלה.
מדוע זה קורה?
היבלות באברי המין יכולות להופיע שבועות, חודשים ואפילו לאחר כמה שנים מרגע ההדבקות. ווירוס הפפילומה חודר אל התאים באותם אזורים, הוא שוהה בהם במשך תקופה ובתחילה הוא במצב רדום.
רק לאחר תקופה מסוימת, ימים, שבועות, חודשים או שנים, הוא מתחיל לשכפל את עצמו ויוצר כמעין יבלות, גידול עורי בתצורת כרובית, שיכול להופיע כבודד אך לרוב במקבץ של כמה יבלות, הסמוכות זו לזו.
הגורמים העיקריים להדבקות בפפילומה הם ריבוי בבני זוג (פרטנרים מיניים רבים), קיום יחסי מין מגילאים צעירים יחסית, עישון וגם גלולות למניעת היריון שהשימוש בהן מעלה את הסיכוי להדבקות בווירוס.
תסמיני הקונדילומה
תסמיני הקונדילומה, לאחר ההידבקות, יהיו לרוב יבלות באזור איברי המין ופי הטבעת. מדובר בכמעין גידולים עוריים קטנים, בגודל של מילימטרים בודדים ועד כמה סנטימטרים. צורתם היא כתצורת כרובית קטנה וצבעם זהה לצבע העור באותו האזור. היבלות יכולות להופיע כבודדות ולפעמים גם כמקבץ, כאמור, של כמה.
במרבית המקרים מעורבים בכך כמה אזורים ולפעמים נלוות אליהן תחושת גרד, חוסר נוחות באזור, כאב וגם עקצוץ. לעיתים הן עשויות לדמם בזמן קיום יחסי מין, מה שהופך אותן למציקות עוד יותר עבור הסובל או הסובלת מהן.
במקרים אחרים לא יופיעו כלל תסמינים כלשהם לאחר ההדבקות, דבר הנחשב לשכיח מאד. לעיתים היבלות תהיינה קטנטנות ולא ניתן יהיה לראות אותן או לחוש בהן, אלא אם נעזרים במכשור מיוחד, המצליח לזהותן.
מה עושים לאחר שמגלים יבלות או לאור החשש מהדבקות?
אבחון עצמי מתחיל לאחר זיהוי יבלת באזור איבר המין או פי הטבעת, הקורה לרוב לאור תסמינים נוספים הנלווים לה, כמו גרד מקומי, צריבה באזור או אפילו כאב. במקרים כאלה חשוב לפנות אל הרופא המטפל מוקדם ככל שניתן וכשמדובר בנשים מומלץ גם לבצע בדיקת פאפ – משטח צוואר הרחם למניעת הידבקות בזנים, הנחשבים למסוכנים יותר, כאלה המתפתחים לסרטן צוואר הרחם.
במקביל, מומלץ לערוך גם בדיקות נוספות, כדי לשלול מחלות מין אחרות. כדאי לפנות אל הרופא המטפל, בין אם מדובר ברופא משפחה, רופא עור או רופא נשים במידה והתגלה כי בן הזוג נושא את הווירוס או סובל מיבלות. מכיוון שמדובר בווירוס מדבק מאד והסיכוי להדבקות היא גבוהה במיוחד, בכל מקרה של הופעת תסמינים או החשש מהדבקות, כדאי לפנות לגורם מטפל ומוקדם ככל שניתן.
הטיפול בקונדילומה יכול להיעשות באמצעות צריבת היבלת, מריחת משחה מיוחדת, הסרתה באופן כירורגי או בעזרת לייזר.
נכון להיום, כמניעה, מוצעים שני סוגים של חיסון: החיסון הראשון מונע סרטן צוואר הרחם ואילו החיסון השני מונע את אותו הסרטן וגם את הובלת היבלות, המופיעות לאחר ההדבקות בווירוס הפפילומה.
שני החיסונים מוצעים כיום בארץ וגם ברחבי העולם ובנות בגיל בית הספר העל יסודי מקבלות את אחד מהם וכך גם הבנים. במקביל, כחלק מהטיפול המניעתי, חשוב להקפיד על השימוש בקונדום, שאמנם איננו מונע ב – 100 אחוזים את ההדבקות אך מקטין את הסיכוי לכך.
